פסק-דין בתיק ב"ל 1253-09-12

1.         בפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995(להלן: " החוק ") על החלטת הועדה הרפואית לעררים(נכות כללית) מיום 17.6.2012. הוועדה קבעה את נכותה של המערערת על 58% נכות.

טענות הצדדים:

2.         המערערת ממקדת את ערעורה בשני תחומים: תחום העיניים (שם לא נקבעו למערערת אחוזי נכות כלל) והתחום הנפשי (שם נקבעה למערערת 15% נכות).

לגבי תחום העיניים- המערערת חולה במחלת המיאסטניה גרביס. למחלה זו קיימות השפעות בתחומי רפואה שונים בין היתר בתחום הנוירולוגי, העיניים והנפשי. למערערת נקבעה נכות רפואית נוירולוגית בשיעור 50% וזאת לפי סעיף 29(1)א2 הקובע נכות בגין "המיפלגיה"  (אשר הינו נזק נוירולוגי הנוגע לפגיעה בתפקוד הגפיים). המערערת העלתה בפני הוועדה את הנזקים והנכויות מהן היא סובלת בתחום העיניים. לטיעוניה צירפה אישור רפואי עדכני מטעם ד"ר גולן מיום 3.5.12 וכן אישורים נוספים המלמדים על נזקים בתחום העיניים במהלך תקופה של כ- 15 שנה. ד"ר גולן קבע ביום 23.2.2012 כי המערערת סובלת מנכויות רבות וקשות בתחום העיניים בין היתר: ראייה כפולה, דיפלופיה, תנועות עיניים איטיות, טשטוש, צניחת עפעפיים, יובש בעיניים כאשר כל אחת מהנכויות הנ"ל מזכות בנכות משל עצמה. אולם חרף זאת הוועדה בישיבתה מיום 26.2.2012 התעלמה ממרבית הנכויות הנ"ל ובחרה להתייחס לאספקט שדה הראייה וצניחת העפעפיים בלבד. התעלמות הוועדה מיתר הנכויות מהווה טעות משפטית המצדיקה את התערבות בית הדין.

בנוסף לכך קיימת לטענת המערערת טעות משפטית קשה בכך שהוועדה אשר מצאה " צניחה קלה של עפעפיים עליונים בקרקעיות העיניים" החליטה באופן שגוי ותמוה לייחס את הנכויות בתחום העיניים לנכות אשר קיבלה המערערת בתחום הנוירולוגי וקבעה "הליקוי בשדה הראייה שייך למחלתה היסודית עבורה קיבלה המערערת אחוזי נכות מתאימים". מדובר בטעות משפטית קשה שכן למערערת נקבעה נכות רפואית נוירולוגית אשר קובעת נכות בגין פגיעה בתפקוד הגפיים ואין קשר בין הנכות הנוירולוגית בתחום הנזק בגפיים לבין הנכות בעיניים. הוועדה אינה יכולה להכיל את הנכות בתחום העיניים בתוך הנזק וסעיף הנכות הנוירולוגי. לפיכך, הכללת הנכות בתחום העיניים לנכות אשר קיבלה המערערת בתחום הנוירולוגי הינה החלטה שגויה באופן קיצוני ומהווה טעות משפטית ומצדיקה התערבות בית הדין. היה על הוועדה להתייחס לנזקי המערערת בתחום העיניים ולקבוע את נכויותיה בתחום זה בהתאם.

            לגבי התחום הנפשי - לטענת ב"כ המערערת קביעת הוועדה לנכות צמיתה בשיעור 15% אינה משקפת את מצבה. המערערת סובלת מזה שנים רבות מנכות נפשית הכוללת, בין היתר, דיכאון קליני משמעותי והתקפות חרדה תכופות. המערערת ממעטת לצאת מביתה ומטופלת באופן תדיר באמצעות שיחות וטיפול תרופתי. לפיכך, מצבה של המערערת מתאים לנכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 34 (ד). עוד נטען כי הוועדה לעררים הסתפקה בדחייה לאקונית של ערר המערערת וזאת מבלי להתייחס לתלונות המערערת ולאישורים הרפואיים אשר הוצגו בפניה.

3.         במועד הדיון  אשר נערך בפני הרשם סילורה הוסיף ב"כ המערערת וטען כי המערערת קיבלה 50% נכות בגין סעיף נכות נוירולוגי המדבר על חולשה ושיתוק חלקי בגפיים ולא ניתן לייחס ליקוי בעיניים  לאותו פגם נוירולוגי .היה על הועדה לקבוע סעיף ליקוי נפרד. מעבר לכך ציין ב"כ המערערת כי הועדה עצמה ביקשה לקבל בדיקה נוספת של שדה ראיה "ביום שבו צניחת העפעפיים לא בולטת ותסכם ללא נוכחות". בקשת הוועדה בטעות יסודה שכן יש לקבוע את נכותה בזמן מומה ולא באותם שעתיים ביום שהיא בסדר.

4.         לפיכך מבקשת המערערת לקבל את הערעור ולהורות על החזרת התיק לוועדה לעררים, בהרכב אחר, אשר תקבע את דרגת הנכות של המערערת בתחום העיניים והנפשי ומבלי שהוועדה תאמץ באופן שגוי סעיף ליקוי נוירולוגי.

5.         לטענת המשיב, לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה הרפואית לעררים ולכל היותר מדובר במחלוקת רפואית. באשר לנכות לעניין העיניים הועדה בישיבתה הראשונה מיום 26.2.12 ברשות ד"ר זיינריך רופא עיניים, מציינת כי חדות הראיה בכל עין היא 6 / 6 חלקית בעזרת משקפיה, תנועות גלגלי העיניים תקינות לכל הכוונים ללא תלונות על ראיה כפולה הקורגנציה תקינה, קיימת צניחה קלה של עפעפיים עליונות בקרקעית העיניים. הועדה מתייחסת לבדיקת שדה ראייה שלגביה מסבירה כי אמינותה נמוכה ולא ניתנת להערכה והפנתה אותה לבדיקת שדה ראיה עדכנית נוספת. בישיבתה המסכמת למעשה מסבירה כי גם על פי מכתבו של ד"ר גולן שלא מוסיף דבר שניתן להעזר בו , הטוען כי הליקוי בשדה הראיה נגרם עקב צניחת עפעפיים כתוצאה מהמחלה היסודית מיאסטניה גרביס, היא רואה כי יש לייחס את הליקוי בשדה הראיה למחלה היסודית עבורה קיבלה 50% נכות.

באשר לטענות בתחום הנפשי - הועדה בדקה את המערערת וקבעה את אחוזי הנכות על פי ממצאיה ואין כל עדות או חוות דעת נפשית אחרת הקובעת אחוזי נכות נפשיים גבוהים מאלה שקבעה הועדה.

6.         לאור כל זאת, סבור המשיב שיש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

7.         אקדים ואציין כי דין הערעור להתקבל לעניין הנכות בתחום העיניים ולהידחות לעניין התחום הנפשי. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

8.         הלכה פסוקה וידועה היא בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה  מהוראה המחייבת אותה (ראו:עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע  לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (ראו:עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)).

9.         בענייננו, טענות המערערת בנוגע לתחום הנפשי מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. עפ"י ההלכה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע מאחר וזהו תפקיד הועדה.

10.        מעיון בפרוטוקול ישיבת הוועדה הראשונה מיום 26.2.2012 עולה כי הוועדה התכנסה בהרכב נכון אשר כלל מומחים בתחום הפגימה של המערערת (בענייננו פסיכיאטר). הוועדה שמעה את תלונות המערערת, עיינה בתיק הרפואי על מסמכיו וביצעה בדיקה קלינית במערערת בתחום הנפשי. הוועדה מציינת כי המערערת הינה "מסודרת מתמצאת אפקט ללא עדות לפרודוקציה פסיכוטית יש רושם של הפרעה קלה בשיפוט כפי שמתבטאת בהתייחסות לתלונותיה הגופניות".

11.        בסיכומו של דבר הוועדה מעריכה על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה את אחוזי הנכות שיש ליתן למערערת בתחום הנפשי ואין כל פגם משפטי המצדיק התערבות בהחלטתה. יתר על כן, הנמקת הוועדה ברורה ומפורטת, ניתנה לאחר שביצעה בדיקה קלינית במערערת ואין כל קושי להתחקות אחר הלך רוחה.

12.        אשר ל תחום העיניים- מצאתי כי נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה בכל הקשור לתחום זה כפי שיפורט להלן.

ראשית, בפני הוועדה עמד אישור רפואי ד"ר גולן מיום 23.2.2012 הקובע כי המערערת סובלת מנכויות רבות בתחום העיניים: ראיה כפולה, תנועות עיניים איטיות, טשטוש, פגיעה בשדה ראייה, פגיעה בחדות ראייה, צניחת עפעפיים, יובש בעיניים, קטרקט - אולם הוועדה התייחסה לאספקט שדה הראייה וצניחת העפעפיים בלבד. דהיינו, הוועדה התעלמה לחלוטין מכל שאר הנכויות בתחום העיניים כעולה מהאישור הרפואי .